לפעמים גם חברים טובים יכולים לצאת נגדך, לפגוע בך ולגרום להרגשה רעה. ברגעים כאלו הדבר היחידי שעובר לי בראש זה למה. למה בחרתי להעביר את שש השנים האחרונות בחברת אנשים שמצד אחד אוהבים אותי ורוצים בטובתי ומצד שני עושים כל כך הרבה דברים שפוגעים בי. שיחות איתם הופכות מהר מאד משיחות עידוד לויכוח על מי צודק (או מי צועק חזק יותר). ובזמנים כאלו, אני מבין, אין לי באמת חברים. לאף אחד אין באמת חברים. חברות זה משהו אלטרואיסטי, ואלטרואיזם לא קיים באמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה