יום שבת, 29 בינואר 2011

משום מקום אל תוך כלום

נוסע הביתה ורע לי. נוסע הביתה וחושב על זה שרוב הזמן רע לי. חושב למה אני בכלל חוזר הביתה, מה מחכה לי שם? רק קירות, רהיטים ובדידות. מגיע הביתה ונכנס לתוך חושך. מתיישב מול מסך ומתחיל לכתוב. בחוץ חורף אבל בפנים קר יותר אז בשביל מה צריך קירות בכלל. הרדיאטור והמזגן ביחד לא יצליחו לחמם קור מטאפיזי, בשביל זה צריך זוג ידיים וחיבוק חם ואוהב. חיבוק שאפשר להרדם איתו, ואז יפסיק להיות לי קר. כשיפסיק להיות לי קר יפסיק להיות לי רע. בינתיים אסתפק בלבכות מתחת לשמכה. לבכות עד שארדם ואז אפסיק לחשוב. לחשוב על זה שגם מחר לא ארגיש טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה